רווחהכסף קשיח

קשישים שהמערכת לא יודעת שהם לבד

תקציב זמין
592.8 מיליון ₪
דחיפות
רוויה בשטח

הבעיה

כמעט כל שירות לקשישים מתחיל רק אחרי שהקשיש או משפחתו פנו לרשות המקומית. מי שהכי מנותק הוא בדיוק מי שלא מרים טלפון, ולכן המערכת לא יודעת שהוא קיים. אין גוף ארצי שמחבר בין מאות המפעילים המקומיים.

קהל היעד ונקודות הכאב

הכשל והתקציב

הממצאים שמתעדים את זה

  • המענה מפוצל בין מאות רשויות ועמותות

    כל רשות ועמותה מפעילות תוכנית משלהן להפגת בדידות, בלי תשתית משותפת ובלי מדידה אחידה. אי אפשר להשוות בין התוכניות ולדעת מה עובד.

    משרד הרווחה - ביטחון סוציאלי(נפתח בלשונית חדשה), 1 בינו׳ 2022

  • האיתור מסתמך על פנייה יזומה של הקשיש

    רוב השירותים לקשישים מתחילים רק אחרי שהקשיש או משפחתו פנו. הקשישים המנותקים ביותר הם בדיוק אלה שלא פונים, ולכן המערכת לא מגיעה אליהם.

    משרד הרווחה(נפתח בלשונית חדשה), 1 בינו׳ 2023

פתרונות אפשריים

זו הערכה שלנו. כל השאר בעמוד מגובה במקור.

  1. 1. איתור יזום במקום המתנה לפנייה

    הבעיה: כמעט כל שירות לקשישים מופעל רק אחרי שהקשיש או בן משפחה פנו לרשות המקומית. מי שמנותק לגמרי הוא בדיוק מי שלא מרים טלפון, ולכן המערכת לא יודעת שהוא קיים.

    הפתרון: איתור שמתבסס על נתונים שכבר קיימים אצל גופים שבאים במגע עם הקשיש ממילא, במקום להמתין לפנייה שלו.

    הצעה קונקרטית: הצלבה בין רשימת מקבלי קצבת הזקנה של ביטוח לאומי לבין נתוני שימוש של הרשות המקומית - מרכז יום, ביקורי בית, פניות למוקד. קשיש בן 75 ומעלה שאין לו שום מגע מתועד במשך שישה חודשים מועבר לרשימת ביקור יזום של עובד סוציאלי.

    מדד הצלחה: מספר הקשישים שאותרו ביוזמת המערכת ולא בעקבות פנייה

  2. 2. שכבת תיאום אחת מעל המפעילים

    הבעיה: מאות רשויות ועמותות מפעילות שירותים לקשישים, כל אחת בשיטה משלה ועם טפסים משלה. אין גוף שרואה את התמונה הארצית, ולכן אי אפשר לדעת אילו שירותים חופפים ואילו אזורים נשארו בלי כלום.

    הפתרון: מערכת אחת שכל מפעיל מדווח אליה באותו מבנה, ושמראה כיסוי לפי יישוב ולפי סוג שירות.

    הצעה קונקרטית: ממשק דיווח אחיד שמפעילים מתחברים אליו, עם שלושה שדות חובה בלבד - מי קיבל שירות, איזה שירות, ומתי. מעליו מפת כיסוי שמראה לכל יישוב אילו שירותים פועלים בו ואיפה אין אף אחד. משרד הרווחה רואה את אותה מפה כמו הרשות.

    מדד הצלחה: מספר היישובים שבהם יש לפחות שירות אחד פעיל

  3. 3. ניטור בבית שלא דורש מהזקן להפעיל אותו

    הבעיה: פתרונות הניטור הקיימים מבוססים על לחצן מצוקה או על אפליקציה. שניהם דורשים מהקשיש לפעול בדיוק ברגע שבו הוא לא מסוגל לפעול.

    הפתרון: חיישנים פסיביים שמזהים שינוי בדפוס היומיומי בלי שהקשיש צריך ללחוץ, ללבוש או להפעיל משהו.

    הצעה קונקרטית: חיישני תנועה ודלת בדירה, שלומדים את שגרת היומיום של הדייר בשבועיים הראשונים. יום שבו המקרר לא נפתח או שהדלת לא נפתחה עד שעה חריגה מייצר התראה למוקד הרשות, לא למשפחה. אין מצלמות ואין מיקרופון.

    מדד הצלחה: מספר האירועים שזוהו לפני שמישהו דיווח עליהם

השחקנים והשותפים

גופי פיתוח וזרועות לאומיות

  • ג׳וינט־אשל - כ־180 מרכזי יום לאזרחים ותיקים

הלקוחות והמפעילים בשטח

  • קהילות תומכות - מערך קהילתי מתוקצב ברשויות

מסלולי מימון

מקורות הנתונים

הפירוט המלא, כולל סף הדירוג והמגבלות, נמצא במקורות ושיטה.

נתיבי הפעולה

בחר לפי מה שאתה בונה.

אם אתה

בונה טכנולוגיה או AI

מענק פיתוח ממסלול ממשל־טק ברשות החדשנות, בשיתוף המשרד.

להגשה למסלול(נפתח בלשונית חדשה)

אם אתה

בונה מוצר קהילתי או קבוצתי

פיילוט משותף עם גוף שכבר פועל בשטח, למשל ג׳וינט־אשל.

למצוא שותף(נפתח בלשונית חדשה)